יום שלישי, 29 בנובמבר 2016








הפעם אין כותרת.  

פודקאסט, כפי שכר אמרתי הוא אמצעי נהדר שדרכו אפשר להקשיב לתוכניות רדיו שאין בה הפסקות מעצבנות לפרסומות, או מבזקי חדשות בכל כמה שעות. לפודקאסט אפשר להקשיב שעות ברצף (זה כבר קרה) שהקשבתי כמעט ctupi רצוף לכמה פרקים אחד אחרי השני ועד אחד ועוד אחד…. זה קורה לי הרבה פעמים שאני מבשלת במטבח או נמצאת באוטובוס ותוך עשייה של משהו מקשיבה לפודקאסט.

הפודקאסט שעליו לספר הוא על חברת גימלט מדיה.   את החברה, הקים אדון בשם אלכס בלומברג, שבמשך שנים רבות עבד ככתב כלכלי וכמפיק עבור פודקאסטים אחרים כמו:  This American Life, ו- Planet Money, שאותו גם הגיש.

הפודקאסט הראשון שאותו יצר במסגרת החברה, היה:  StartUp . בפודקאסט זה  הוא מתאר בצורה של סיפור למאזינים על כיצד הוא הקים את החברה שלו.  הפרק הראשון מספר כיצד אלכס בלומברג מציג את הרעיון שלו להקים חברה שתקדיש את זמנה לפיתוח רעיון ודרך חדשה של שידורי רדיו באמצעות האינטרנט, בפני מספר משקיעים פוטנציאלים בקליפורניה.  הנסיון הראשוני שלו לא צלח, אבל אותו משקיע שממנו הוא רצה לקבל מימון, לימד אותו כיצד עליו להציג את הרעיונות שלו לגיוס כספים בפני משקיעים אפשריים.   בהמשך הסדרה  אנחנו המאזינים יכולים לשמוע כיצד אלכס בלומברג מחפש ומוצא שותף עיסקי, כיצד הם מחליטים על חלוקת רכוש ומה תהיה מערכת היחסים העסקית ביניהם, למרות שעדיין מדובר בחברה שעדיין לא היתה פעילה בזמנו.  כך במהלך העונה ה-1 של הסדרה (בינתיים כבר יש 4 עונות)  אנו מתוודעים לא רק לחלום של אדם אחד ליצור רדיו מסוג חדש ושונה, אלא גם לאופן שבו חברה זו קורמת עור וגידים, כיצד מגייסים משקיעים, כיצד הם התחילו לשדר את התוכנית הראשונה שלהם, הם שיתפו את המאזינים גם בהתלבטויות האם או מתי זה הזמן הנכון להתרחב ולהוסיף ו/או לפתח תוכנויות נוספות והאם הם יכולים לעבור למשרדים גדולים יותר וכיצד נבחר השם Gimlet Media, כשמה של החברה.




    


רגע, גימלט זה לא משקה אלכוהולי?

יום שלישי, 22 בנובמבר 2016



Image result for podcasts



איך הכל התחיל?  

תוכניות הרדיו הראשונות שודרו לראשונה בשנות ה-30 של המאה הקודמת.  כמו תוכניות הרדיו הראשונות כך גם רובם של הפודקסטים שקיימים היום דורשים עבודת תכנון, הפקה, הקלטה, עריכה ותהליכים אחרים שעל יוצרי תוכניות אלה לעבור   עוד בטרם שידורם אם באמצעות שידור מעל גלי האתר או אפילו אם מדובר בהעלאה של תוכנית או סדרה של פודקאסט המשודרת באמצעות האינטרנט והמחשב.   בגלל הקרבה ו/או הדמיון שקיים בין סוגי התוכניות השונות, נוצר הרושם שלא מדובר בתופעה טכנולוגית חדשה, ואנו מדברים על סוג של פורמט מיושן.  למעשה יוצרי הפודקאסטים משתמשים בטכנולוגויות חדשות, מבוססות מחשב כשהן נשענות בעיקר על רשת האינטרנט, על מנת ליצור תוכנית חדשה ויחודית שהינה שונה במהותה מוכניות הרדיו הישנות למרות שלכאורה נוצר הרושם שמדובר בדבר דומה, הרי הטכנולוגיה שבאמצעותה מושגת האפשרות להפיץ את התכנים הינה שונה ומתקדמת הרבה יותר אפילו אם חלק משיטות העבודה כמו הקלטה, עריכה, ראיון וכו' הם מיושנים, הרי לטכנולוגיה החדישה ולציוד החדיש ישנו מקום נכבד בהפיכתם של הפודקאסטים למשהו חדש ומיוחד.

הפודקאסטים הראשונים החלו בשנת 2004, ע"י פיתוח ושימוש בטכנולוגיית RSS  שאפשרה למאזינים לקבל מידע ישירות למכשירי השמע של הלקוחות וכך להקל עליהם את תהליך עדכון המידע והתוכן שהם מעוניינים בו.  זו היתה דרך חדשנית להפצת מידע ותוכן בצורה שבה הלקוח או המאזין יקבל  ישירות קובץ אודיו, בעל תוכן שהוא מעוניין בו ללא תיווך חיצוני של תחנת רדיו אשר קובעת את התכנים או אורך השידור, כפי שמקובל ונהוג בשידורי  תחנות הרדיו הרגילות.

אחד מהפודקאסטים הראשונים פותח באוגוסט 2004, על ידי אדם קארי, היתה התוכנית:   Daily Source Code
שהתמקדמה בפיתוח טכנולוגיית הפודקאסט.  התוכנית תיעדה את חייו של יוצר הסדרה מתוך רצון לפתח את עולם הפודקאסטים ואת הטכנולוגיה שלו.

בשנת 2005, פיתחה חברת אפל את האפשרות לקבל שירותי תמיכה עבור כל מי שהוריד פודקאסטים ישירות למכשיר השמע שלו.  הדבר היווה פישוט תהליכים, משום שכל מי שרצה להקשיב לתוכנית מסויימת, כל שהיה עליו לעשות היה לחפש את שם התוכנית ולהוריד אותה ישירות למכשיר השמע.   התפתחות נוספת שחלה אף היא בשנת 2005, היתה כאשר תחנות רדיו מבוססות העלו חלק מן התוכניות הקבועות שלהן לרשת בצורה של פודקאסטים.  תוכנית רדיו ותיקה אשר המפיקים שלה העבירו חלק מהקלטות התוכנית ששודרו בעבר והפכו אותה לפודקאסט היתה התוכנית שעה היסטורית ששודרה בגלי צהל במשך שנים רבות.  הקבצים הם בפורמט השמעה של MP3.
 
 
המסע וההתפתחות של הפודקאסטים ממשיך כאשר בנוסף על העלאת הקלטות של תוכניות רדיו ישנות, מוכרות ומצליחות הונגשו לשמיעה חופשית ברשת ללא תשלום, תחנות רדיו מקומיות כדומת NPR, WEBZ, יצרו תוכניות רדיו ופודקאסטים חדשים ושונים בהתאם לתכנים שהם רצו להפיץ.
 
בשנים האחרונות הפתחה מגמה של חברות הייטק אשר יוצרות פודקאסטים עצמאיים עם שימת דגש על תכנים מיוחדים שקשורים לנושאים המעניינים אותם. דוגמה טובה לכך היא חברת "גימלט מדייה" Gimlet Media' ,שהוקמה על ידי העיתונאי האמריקני אלקס בלומברג, שעבד והפיק פודקאסטים עוד לפני הפודקסט Startup.  בפודקאסט זה הוא מתאר ומתעד כיצד הקים את חברת גימלט החברה שלו  ושל השותף שלו מהם השלבים שעבר וההתמודות עם הקשיים שעמדו בפניו ובפני שותפו במהלך הקמתה של החברה.   באתר החברה ניתן למצוא מספר תוכניות מגוון בנושאים שונים המופקים ומופצים על ידי חברת גימלט.  חברת גימלט מידיה  עוסקת אך ורק במדית אודיו המופצת באמצעות האינטרנט.
 
הפוקאסטים שניתן לשמוע היום, מופקים לא רק על ידי חברות הייטק או תחנות רדיו ממוסדות ומוכרות, אפשר לשמוע פודקאסטים אשר מופקים גם עלי גופים אחרים ושונים, כמו אוניברסיטאות ומכללות, ספריות אנשים פרטים או אנשי מקצוע מתחומים שונים.  שני פודקאסטים כאלו הם:  הפודקאסט של פרופ' דניאל בולילי - History on Fire.
 
והפודקסאט של הספרייה הציבורית בפילדלפיה.



יום שני, 14 בנובמבר 2016






טכנולוגיה זה דבר נפלא.  



באמצעות הטכנולוגיה מתאפשר לנו להישאר מעודכנים בנעשה לא רק בעולמנו הצר, כאן ועכשיו אלא גם עם הנעשה בשאר הועלם כפי שהוא בא לידי ביטוי ברשת האינטרנט גם במקומות מרוחקים.  הבלוג שלפנינו ינסה להבהיר או להראות למה הפורמט שנקרא "פודקאסט" (PodCast), כבש לבבות ונוחל הצלחה מרובה, בכל העולם. למה הוא בכלל רלוונטי בימינו אלו, כאשר הטכנולוגיה התפתחה כל כך מאז הימים הראשונים של הרדיו והטלוויזיה.

את המילה podcast, אפשר להסביר אמצעות המילה "תרמיל" שכן בתחילת דרכם של הפודקאסטים היה ניתן להקשיב להם באמצעות הורדה או הקשבה למכשיר ה-Ipad.  זוהי המשמעות האמיתית של המילה POD.  חלקו השני של המונח מתייחס למילה Cast, משמעותה של המילה שידור, מילה זו הושאלה כמובן מעולם שידורי הרדיו (Radio Brodcasts).  ההגדרה העברית של המונח היא, רדיו דוקומנטרי.

אז מה זה בעצם פודקאסט?
המפגש הראשון שלי עם עולם הפודקאסטים ותוכניות האודיו המוקלטות, היה לפני 7 שנים, כאשר נחשפתי לראשונה אל הפודקאסט הראשון אותו שמעתי  This American Life

https://www.thisamericanlife.org/ .

אני אוהבת להקשיב לתוכניות הללו משום שהן מספרות סיפור או כמה סיפורים מעניינים. אני כמאזינה יכולה לבחור את הנושא, היסטוריה, הומור וכו' . מומלצת מאד התוכנית סיפור ישראלי, שאימצה את המודל של התוכנית This American Life והתאימה אותה לסיפורים מהארץ.

http://www.haaretz.co.il/gallery/media/.premium-1.2692364

העובדה הפשוטה שהתוכניות משודרות באינטרנט, מאפשר גמישות בזמן האזנה, במקום להקשיב למוזיקה אני מקשיבה לתוכניות וזה מעשיר את חווית היומיום. בזמן רחיצת כלים, טיול עם הכלבים, נסיעה באוטובוס. השימוש באוזניות מאפשר חוויה פרטית של צלילה לעולם אחר.

בעולם יש הרבה מאוד פודקסטים בנושאים שונים, פוליטיקה, היסטוריה, אקטואליה, הומור או כמעט  כל נושא אחר,  כל זאת בהתאם לתחומי העניין של המאזין.   אפשר גם לשמוע מספר פרקים ברצף או לשמוע פרק אחד בכל פעם וגם לעצור בחלק מפרק מסויים ולחזור עליו מאוחר יותר. הסידרה "סיריאל" היתה הראשונה שסיפרה סיפור גדול בהמשכים, בדומה לסדרת טלויזיה או הרומן האמריקני הגדול. היא עסקה בשאלת אשמה או חפות של אדם. הסדרה זכתה להצלחה אדיה והיתה פופלרית ביותר בשנת 2015.


https://serialpodcast.org/

גם בארץ קיימים פודקאסטים בתחומים מרובים ושונים אולם שכיחותם נמוכה בהשוואה למתרחש בתחום זה בשאר העולם ובארה"ב בפרט. פודקאסט ישראלי לטכנולוגיה והיסטוריה נקרא עושים היסטוריה

http://www.ranlevi.com/